הנאשם שלפני נותן את הדין בגין עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 274(1), (2), (3) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בניגוד לסעיף 275 לאותו חוק; היזק במזיד, בניגוד לסעיף 452 לאותו חוק.
הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות, כאשר בהכרעת הדין שנתנה ביום ו' חשון תשע"ד - 10/10/13,
זוכה מעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, אשר יוחסה לו בכתב האישום וכן מעבירה נוספת של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
העובדות כפי שנקבעו בהכרעת הדין: כאשר הגיע כח שוטרים למתחם מקום מגוריו של הנאשם בפזורת שבט אלאטרש, במטרה לעצור את בנו, לאחר שאותר הבן ונעצר, לאחר שניסה לברוח מהשוטרים והושם בנידת - הגיעו למקום הנאשם ואחרים מבני משפחתו. הנאשם תקף את השוטר ע.ת. 1 בכתב האישום באגרופים בחלקי גופו השונים וכן את השוטר ע.ת. 5 בכך שכופף את אגודלו לאחור. כן השתתף הנאשם בזריקת אבנים
מסיבית ומתמשכת לעבר הבלשים ואף הורה לאחינו הקטין, ע.ת. 6, לזרוק אבן לעבר השוטרים. חלק מהאבנים אף גרמו לנזקים לשמשת נידת המשטרה, בגינם הורשע הנאשם מכוח דיני השותפות. עוד נקבע בהכרעת הדין, כי המדובר היה באירוע אלים ומסוכן, שהביא השוטרים להיזקק לשימוש בגז מדמיע ואף לירות ירי מנשק חם באוויר. כן הוזמנה תגבורת על ידי השוטרים במהלך האירוע.
כאמור, זוכה הנאשם, מחמת הספק, מעבירה של פציעת אחד השוטרים, אשר לא הוכחה בראיות כנדרש לצורך קביעת אשמה במשפט פלילי. כן זוכה מאירוע נוסף של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, חרף מתן אמון בגרסת השוטרים, משלא הוכחה המחשבה הפלילית ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט פלילי.
לחובת הנאשם הרשעות קודמות, כעולה מרישומו הפלילי ת/9. בין היתר, הורשע הנאשם בעבירות כנגד הרכוש; מרמה (התחזות כאדם אחר במטרה להונות ומסירת ידיעות כוזבות); מספר עבירות אלימות ואיומים; נהיגה פוחזת של רכב; שתי עבירות קודמות של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו ואף עבירה של בריחה ממשמורת חוקית.
עוד תלוי ועומד כנגד הנאשם מאסר מותנה בן 3 חדשים, בר הפעלה, כעולה מגזר הדין ת/10.
מטעם ההגנה, הוגשו, לענין העונש, מסמכים מתיק החקירה (נ/4 - נ/6) אשר יש בהם, לשיטתה של ההגנה, ללמד כי לא הוגש כתב אישום כנגד אחרים שאף הם היו מעורבים בתקיפת השוטרים ובזריקת אבנים לעברם. עוד הוגשו, בשלב הטיעונים לעונש, אישורים רפואיים (נ/7 - נ/8) לענין מחלה קשה ממנה סובל בנו של הנאשם, ובגינה נזקק לטיפולים שוטפים. אם כי, יש לצין, האישור האחרון הנו מלפני יותר משנתיים ימים.
התביעה עותרת לקבוע מתחם ענישה אשר ינוע בין שנת מאסר ומחצה בפועל ועד שלוש שנות מאסר בפועל, בגין העבירות שביצע הנאשם. התביעה מפנה לפסיקה עדכנית ועותרת להשית על הנאשם עונש על הצד הגבוה של המתחם, בתוספת עונש צופה פני עתיד; קנס ופיצוי משמעותי לשוטרים.
ההגנה הביעה תרעומת על היעדר אחידות, לשיטתה, במתחם העונש אליו טוענת התביעה במקרים דומים, ועותרת לקבוע כי המתחם מתחיל בעונש צופה פני עתיד בלבד ולהסתפק בהטלת עונש על הצד הנמוך כנגד הנאשם.
לענין עבירות של תקיפת שוטרים, ראוי להביא מדברי בית המשפט העליון בפסק הדין ע.פ. 5214/13
מחמוד סירחאן נ' מדינת ישראל:
אכן, יש להביע סלידה ושאט נפש ממעשי תקיפה המכוונים כלפי העוסקים במלאכת השמירה על בטחונו של הציבור ועל אכיפת החוק. "מעשי תקיפה ואיומים כלפי שוטרי משטרת ישראל, רק מפני שהם ממלאים את תפקידם כחוק, מערערים את המוסכמות הבסיסיות ביותר של החברה הדמוקרטית בה אנו חיים. חברה המכבדת את שלטון החוק ואת זכויותיו של הזולת לא תאפשר פגיעה בנציגי החוק, וכל פגיעה שכזו צריכה להיתקל בקיר ברזל של אפס סובלנות" (עניין מוסא, שם). אינטרס הציבור מחייב אפוא ששוטרים יוכלו למלא את תפקידם ללא מורא ופחד (ע"פ 500/87 בורוכוב נ' מדינת ישראל (8.3.1988)). מדיניות של ענישה מכבידה ומרתיעה בגין עבירות אלימות נגד שוטרים משרתת אינטרס זה ועל כן היא ראויה (רע"פ 5940/06 גל נ' מדינת ישראל (18.12.2006); עניין מוסא, שם).
כן נקבע בפסק הדין ע.פ. 9878/09
מדינת ישראל נ' מוסא:
משטרת ישראל היא הלכה למעשה הגילוי היום יומי של שלטון החוק במדינת ישראל, ומוטלים עליה תפקידים רבים במדינתנו רווית הקשיים, המתחים והאיומים, ונדמה כי אף גוף משטרתי במדינה דמוקרטית לא נאלץ להתמודד עם האתגרים הרבים הניצבים בפני משטרת ישראל, החל מגילוי פשעים ומניעתם וכלה בהתמודדות עם מתקפות טרור אכזריות. שוטרי משטרת ישראל, כמו אנשי שאר זרועות הביטחון, עושים לילות כימים למען שמירה על ביטחון הציבור, ועל כן מחויבים אנו לעשות ככל שניתן על מנת להגן עליהם מפני מי שמנסים להלך עליהם אימים ולפגוע בעבודתם החשובה, אשר נעשית למען כלל הציבור ולהבטחת ביטחונו האישי. ללא הגנה ראויה על אוכפי החוק לא תוכל המדינה להבטיח לציבור הרחב אכיפה יעילה של החוק והבטחת הסדר הציבור.
שלומם הגופני והאישי ושלום חייהם של השוטרים אינו הפקר, ועל בית המשפט ליתן להם הגיבוי המתאים כאשר מותקפים בעת ביצוע תפקידם.
בית המשפט רואה לקבוע מתחם ענישה, בגין אירוע הכולל תקיפת שוטרים באלימות, על ידי חבורה, מתוך מטרה לסכל את פעילותם, לרבות זריקת אבנים מסיבית ומתמשכת לעברם, אשר ינוע בין שנת מאסר בפועל ועד 3 שנים מאסר. יצוין, הפסיקה שהוגשה על ידי ההגנה הינה בגין אירועים שאינם דומים במהותם לאירוע דנן. כך למשל, רע"פ 4918/13 מתיחס להרשעה בחלופה קלה יותר, של עבירה בניגוד לסעיף 273 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, ואשר עיקר האירועים מתיחס להתנגדות למעצר; ת.פ. 22573-11-11 מתיחס למצב בו הותקף הנאשם באופן חמור על ידי שוטרים והגיב באלימות, ולפיכך נקבע מתחם נמוך יותר. אף ת.פ. 4011-11-12 אינו מתיחס לתקיפה רבתי של שוטרים בחבורה הכוללת זריקת אבנים וסיכון חייהם של השוטרים.
אף הפסיקה שהובאה על ידי התביעה מתיחסת למקרים קלים יותר של תקיפת שוטרים, אם גם בגין אותו סעיף עבירה, אך גם בה נקבעו עונשים נמוכים מזה המצוין על ידה כתחתית המתחם. ר' רע"פ 8172/10
גזאוי נ' מ"י, שם אושר עונש בן 16 חדשים בגין תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות אשר כללה דחיפת השוטר שהביאה לנפילתו, ובריחה מעיכוב.
לאחרונה אושר בבית המשפט המחוזי גזר דין בו הוטל עונש מאסר בן 20 חדשים בגין עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, שעיקרה אגרופים ובעיטות, שכוונו לעבר שוטר על ידי מעוכב במטרה להכשיל את מעצרו ומעצר מעורב נוסף. ר' עפ"ג 49806-07-13
אלסנע נ' מ"י.
עוד ר' רע"פ 1922/11, שם אושר עונש כולל בן 28 חדשי מאסר בפועל (לרבות הפעלת מאסר מותנה), בגין עבירה של תקיפת שוטרים אשר כללה תקיפתם על ידי אדם אחד במטרה למנוע מעצרו.